סיבוב שערים אלול

א' באלול 12.08.2018 | 19:00 בכותל

23
21
21
21

מה זה סיבוב שערים?

למה סיבוב שערים מתקיים בכל ראש חודש

בשולחן ערוך (או"ח תקסא,ב-ה) מובא כי פרק זמן של מעל חודש ימים נחשב "היסח הדעת" ממקום המקדש:"היה הולך ובא לירושלים, הולך ובא תוך ל' יום, אינו קורע קרע אחר. ואם לאחר ל' יום, חוזר וקורע". הרמב"ם (ספר המצוות עשה כב) מתאר את מצוות 'שמירת מקדש': "לשמור המקדש - וללכת סביבו".
הרא"ש בתחילת מסכת תמיד מסביר מה הטעם במצווה: "שימור זה כבוד המקדש, שלא יסיחו דעתם ממנו לא ביום ולא בלילה".
בדורותינו כתב הרבי מליובאוויטש זצ"ל: "שמירת המקדש ענינה המודעות התמידית למקדש – שלא יסיחו ישראל את דעתם ממנו כלל ועיקר. וממנה תצמח הישועה".

כך היה המנהג המובא בספר הר הקודש (עמוד עב):
"יש המהדרין שלא יעבור עליהם שלושים יום שלא יראו את מקום המקדש, או יבקרו אצל כותל מערבי. וכן נהג הגאון מרן יהושע לייב דיסקין זצ"ל אב"ד בריסק בכל ערב ראש חודש ללכת על מקום סמוך ונראה להר הבית, להסתכל לעבר מקום המקדש השמם". 
לכן אנו באים לסיבוב שערים מידי חודש בחודשו – שלא להסיח את דעתנו מבית חיינו. 

 

סיבוב השערים - מקורו של מנהג

סיבוב השערים איננו 'המצאה', אלא מנהג עתיק-יומין של תושבי ארץ הקודש כבר למעלה מאלף שנים, אשר נזכר במקורות רבים.

בתקופת הגאונים היה מנהג סיבוב השערים. כמובא במכתב מראשי עדת ירושלים (אגרות ארץ ישראל, יערי), בשנת ד"א תתקמ"ד:
"ואין לנו נחמה כי אם בסובבנו על השערים להשתחוות ולבקש רחמים וסליחה. וזה תמיד בקשתנו כן במקדש מעט בהר הזיתים בהקבץ אחינו בית ישראל אל ירושלים בחודש תשרי ... לרצות אבניה ולחונן עפרותיה – לסובב על השערים להשטתח בתפילה ובתחנונים".

כן כותב רבנו מאיר, ראש הישיבה בירושלים, בשנת (ד"א תתקפ"א):
"ותפילותינו עליכם תדירה, ועל זקני היקר שלכם, בהר הזיתים מול היכל ה' מקום הדום רגלי אלוקינו, ועל שער הכהן, ועל שערי מקדש ה' בקבוץ כל ישראל לחוג את חג ה' – חג הסוכות".

בתקופת הראשונים כתב ה'כפתור ופרח' (פ"ו):
"ועכשיו שאנו בחטאינו מבחוץ, נוכל להתקרב לענין תפילה והשתחויה על אותם הכתלים. וכן עמא דבר [כן נוהגים העם], באים עד אותם הכתלים ומתפללים לאל יתברך שמו לפני אלו השערים. וכבר ביקש שלמה המלך עליו השלום מהאל יתברך, שתקובל תפילת המקום ההוא".

בדורות האחרונים מביא ר' מנחם מענדל ריישר בספרו 'שערי ירושלים' (דף כ):
"מנהגנו בעיר הקודש ירושלים ת"ו לסבב את החומה מבחוץ בכל חול-המועד של יום-טוב, אנשים נשים וטף. לקיים הפסוק "סובו ציון והקיפוה ספרו מגדליה". והוא מנהג ישראל קדושים משנים קדמוניות – ותורה היא".

 

הסגולה בתפילה בסיבוב שערים

בזמן שבית המקדש היה קיים התנועה בהר הבית נעשית במעגל כדברי המשנה (מידות ב ב). הקפת המקדש הזו היא עניין בפני עצמו, המיועד גם לשם תפילה ובקשה כמובא במסכת שמחות (ו יא).

על סמך הברייתא הזו, מביא הרב יצחק זילברשטיין שליט"א (עלינו לשבח בראשית פרשת וישב עמ' תנח) בשם גיסו הגר"ח קנייבסקי שליט"א, כי גם בזמן הזה הקפת הר הבית בחורבנו מביאה שפע וברכה:
"הגר"ח קניבסקי למד מכאן סגולה נפלאה שתועיל לכל אדם רח"ל. בכוחה של סגולה זו של הקפת הר הבית, למלט את האדם מכל הצרות האופפות אותו! בדור שבו אנו חיים, כאשר הצרות עבור למעלה-מראש, חשוב מאוד לדעת על סגולה כזו. שאלתי את גיסי, הרי המשנה מדברת בזמן שבית המקדש היה קיים, ומי ערב לנו שעניין ההקפה פועל גם בתקופתנו? והשיבני, שלמרות הכל, יש בהקפת הר הבית משום סגולה".

מצווה לגדולה לעורר את התפילה והכיסופים לבניין ירושלים והמקדש. כדברי רבי יהודה הלוי:
"גם מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי לשכר בלא ספק והוא מקרב עת בוא תקוותנו, כמה שנאמר 'אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו' – זאת אומרת, ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה". (חתימת ספר הכוזרי)

 

 

 

פיתוח והפקה: ישחר דיגיטל | עיצוב: צינור עיצוב מ.פלדמן.